השמנת יתר חולנית ,מורבידית, היא כאשר ה- BMI גדול שווה ל- 40 (למידע נוסף ולחישוב ה-BMI לחצ/י כאן).

ההשמנה בגברים ובנשים קשורה לשיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לבעלי משקל אידאלי. ומהווה גורם סיכון למספר בעיות בריאותיות כגון: יתר לחץ דם, דיסלפידמיה (פרופיל שומני דם לקוי), סוכרת סוג II, מחלות לב וכלי דם, שבץ, סוגי סרטן שונים, בעיות אורתופדיות, קשורה לאיכות חיים ירודה המאופיינת בעייפות, אי פריון והפרעות שינה.

 

מהו ניתוח בריאטרי (ניתוח הרזיה)? 

ניתוח בריאטרי הוא הליך כירורגי לטיפול בשמנה ואינו ניתוח קוסמטי. מטרתו לשמש ככלי המסייע לסובל מהשמנת יתר: להפחית את משקלו העודף, לשפר את התחלואה הנלוות ואת איכות חייו. בכדי להצליח בכך, נדרש שינוי מהותי באורח חייו של המטופל הכולל שינוי תזונתי וספורטיבי. 

ההתוויות ובחירת המועמדים לניתוחי הרזיה מתבצעים לאחר הערכה מקיפה של הצוות הבריאטרי. ובהן נכללים אנשים אשר ניסו ונכשלו בדרכים אחרות לרדת במשקל, בעלי BMI≥40 או BMI≥35 עם תחלואה הנלוות להשמנה כמו סוכרת לא מאוזנת, דום נשימתי חמור בשינה ועוד, על המועמדים להבין בצורה ברורה את התהליך והשלכות הניתוח, לגלות מוטיבציה לשינוי באורח החיים, יציבות נפשית ונכונות למעקב ארוך טווח. 

קיימים מגוון ניתוחי הרזיה הזמינים לצורך שליטה במשקל והם מקוטלגים לשלושה קטגוריות:

  1. ניתוחים המגבילים את נפח הקיבה בלבד לדוגמה: ניתוח טבעת מתכוננת המבוצע בצורה לפרוסקופית LAGB - Laparoscopic Adjustable Gastric Band וניתוח שרוול קיבה SG - SLEEVE GASTRECTOMY.

  2. ניתוחים המגבלים את נפח הקיבה בשילוב תת ספיגה חלקית, לדוגמה ניתוח מעקף                                                 RYGB -ROUX-EN-Y-GASTRIC BYASS .

  3. ניתוחים המגבילים את נפח הקיבה בשילוב תת ספיגה משמעותית, לדוגמה ניתוח מעקף התריסריון  (הטיה ביליופנקראטית ומעקף תריסריון) Biliopancreatic Diversion With Duodenal Switch

ניתוח בריאטרי בשלבים מתבצע במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לסיבוכים. כך שתחילה מתבצע הליך מגביל (כמו שרוול קיבה), בשלב הבא, לאחר תקופה של 6-12 חודשים, מבוצע הליך מכריע יותר המערב תת ספיגה (כמו מעקף קיבה או הטיה ביליופנקראטית ומעקף תריסריון) זאת, בכדי להשיג הטבה נוספת עם מחלות הרקע ולירידה נוספת במשקל. 

כיום, אין מספיק עדויות מבוססות המורות על הפרוצדורה הניתוחית המתאימה לאדם ספציפי. ההחלטה על סוג הניתוח נעשת ע"י הצוות הבריאטרי יחד עם המטופל עצמו, מכאן גם החשיבות בהבנת התהליך ובהשלכות הקצרות וארוכות הטווח הספציפיות של כל אחת מהפרוצדורות הניתוחיות, בזמן קביעת הניתוח נלקחים בחשבון משתנים רבים כמו: דרגת ההשמנה, היסטוריית המטופל, גילו, העדפותיו, מחלות רקע נלוות, סיבוכים פוטנציאלים, זמינות רופאים מנתחים ומרכזיים רפואיים וכו'. 

פעילות גופנית לפני ניתוח הבריאטרי  

מחובתם של מאמני הכושר, פיסיולוגים של מאמץ ואנשי מקצוע בתחום הפעילות הגופנית להכיר את המתאמן הבריאטרי הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה אמוציונאלית. זאת, על מנת לתפור את תכנית האימון המיטבית עבורו אשר תסייע להשיג את מטרותיו ולשמר את הישגיו. עבודה מול המתאמן הבריאטרי בשלב הקדם-ניתוחי היא מאתגרת ביותר בשל העדר המוטיבציה וגישתו השלילית של המטופל הנובעת:

  • מכישלונות נשנים של אי הצלחה בירידה במשקל או בשמירה על יעד זה.

  • תחלואה הנלוות להשמנה: בעיות אורטופדיות, לבביות, נשימתיות הגורמות להגבלות ולכאבים, בעיקר בשעת מאמץ.

  • ידע לא מספק (גם מצד אנשי מקצוע) אודות סוג הפעילות, המינון הנכון ומידת תרומתה של הפעילות הגופנית.

  • רבים אינם מתחברים לדינאמיקה הקבוצתית שבחדרי הכושר ונרתעים להתאמן בחברת מתאמנים אחרים.

  • אמירות ומחשבות כגון "אני נמצא לפני ניתוח למה לי להתאמץ" וכיו"ב..

מעבר ליתרונותיה הרבות, המטיבות והבלתי תלויות של הפעילות הגופנית על הירידה במשקל; הרכב הגוף; הידוק העור העודף; מאזן האנרגיה; קצב חילוף החומרים; בריאות העצם; הקלה ושיפור בכאבים אורתופדים; איזון סוכרתיתר לחץ דם ועוד. כושר גופני ירוד קשור עם עלייה בסיבוכים קצרי הטווח שלאחר הניתוח הבריאטרי, דבר המשפיע על ההתאוששות קצב הירידה והחזרה לשגרה לאחר הניתוח.

מטרתה העיקרית של התערבות הפעילות הגופנית בשלב הפרה-ניתוחי היא לבסס שיגרת אימונים קבועה, בתדירות של 3-5 פעמים בשבוע, בעצימות מתונה. תחילה בפרקי זמן קצרים של לפחות 10 דקות רצופות, בהתאם למצבו וכושרו של המתאמן, השאיפה להשיג לפחות 30 דקות של פעילות אירובית בכל אימון, היעד לפחות 150 דקות אירוביות בשבוע. הפעילות המועדפת היא פעילות אירובית הנושאת את משקל הגוף כגון הליכה תוך שימוש בהליכון, אלפטיקל וקרוס-טריינר. במצב בו נשיאת משקל הגוף בעייתית כתוצאה בעיות אורתופדיות, אי שיווי משקל וכו', יש לשקול פעילות שאינה נושאת את משקל הגוף כמו ישיבה על אופני כושר. 

תרגילי גמישות ואימוני התנגדות תוך שימוש במשקולות, משקל הגוף, מכונות ועזרים נוספים כגון: גומיות וכדורי כוח יתבצעו בהתאם ליכולתו וכשירותו של המתאמן.

פעילות גופנית אחרי הניתוח הבריאטרי 

פעילות גופנית בשלב הפוסט-ניתוחי צריכה להיות הדרגתית ולאחר אישור מהרופא המנתח. המלצות לפ"ג למתאמן הבריאטרי היא עקבית עם ההמלצות לפ"ג בהשמנה ע"י הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט (ACSM), מטרתה העיקרית היא הגברת ההוצאה האנרגטית, איבוד מסת השומן והתמודדות עם התחלואה הנלוות.

אימון לשיפור סיבולת לב-ריאה - הדרך הטובה ביותר לשיפור סיבולת לב-ריאה עבור המתאמנים הבריאטרים, היא באמצעות פעילות אירובית המערבת קבוצות שרירים גדולות. בד"כ פעילות הנושאת את משקל הגוף היא סבילה לרוב המנותחים הבריאטרים, עם זאת יש לשקול פעילות אירובית שאינה נושאת את משקל הגוף בהתאם למצב הגופני. המטרה להתאמן בתדירות של 5-6 פעמים בשבוע בעצימות מתונה עד בינונית, תחילה יש להעלות את משך האימון על פני האינטנסיביות, יעד ראשוני להשיג מינימום של 150 דקות שבועיות ועם זמן להגיע ל- 300 דקות.

 

אימון התנגדות - במהלך ירידה משמעותית במשקל בעקבות ניתוח בריאטרי קיים גם אובדן גדול של מסת נטולת השומן, דבר שבטווח הארוך פוגם בקצב חילוף החומרים, בהמשך הירידה במשקל ובשמירה על משקל היעד. פעילות גופנית בעיקר אימוני התנגדות כמו בחדר הכושר יכולים לשמר על מסה זו לאחר הניתוח הבריאטרי. מלבד זאת, מטופלים שעברו ניתוח בריאטרי הראו שכיחות גבוהה יותר בליקוי צפיפות המינראלים בעצם שנבעה מתת ספיגה, בייחוד לאחר ניתוח מעקף קיבה. אימוני התנגדות מומלצים במניעה ובהורדת הסיכון לפתח אוסטיאופורוזיס.

גמישות- תרגילי גמישות מגדילים ומשמרים את טווחי התנועה של המפרקים, דבר שיכול להקל על כאבים הקשורים להשמנה. אימון המתיחות צריך להתבצע לאחר חימום קצר או לאחר סט עבודה כאשר השרירים חמים. ההמלצה בין 2-4 פעמים בשבוע ולהחזיק במשך 15 שניות לפחות.

דוגמא לתכנית לאימון התנגדות לאחר ניתוח בריאטרי

נקודות חשובות נוספות 

בשנה הראשונה לאחר הניתוח, יש לתת תשומת לב בתרגילים הדורשים שיווי משקל (כמו מכרע או סקווט) זאת, בעקבות שינוי במרכז הכובד הקשור לירידה החדה במשקל. עניין נוסף נוגע לציוד ולמכשירי האימון, יש לוודא שציוד ומכשירי האימון מיועדים לשאת מתעמל גדול ממדים, וכן בעלי מושבים רחבים כך שהמתאמן ירגיש נוח ובטוח.

 

פעילות גופנית ושיקולים הקשורים לתזונה הבריאטרית. 

המשותף לכלל הניתוחים הבריאטרים, שכולם מגבילים את נפח הקיבה וכתוצאה מכך קטנה משמעותית כמות המזון והנוזלים הנצרכת ע"י המתאמן, לכן על מאמני הכושר לקחת בחשבון היבטים במונחים של רמות אנרגיה, מצב ההידרציה (מאזן הנוזלים) והסכנה להתייבשות מול עצימות ותזמון האימון, מכאן גם לצפייה ראלית לעניין שימור והעלאת מסת השריר.

שמירה על מצב הידרציה תקין יכולה להיות משימה לא פשוטה עבור המתאמן הבריאטרי ממספר סיבות: 1. נפח הקיבה הוא קטן בצורה משמעותית לאחר הניתוח הבריאטרי; 2. בעקבות ההנחיה להפרדה בין נוזלים ומוצקים; 3. איבוד נוזלים מוגבר בעת פעילות הגופנית. בכדי למנוע מצב של התייבשות, על המאמן לעודד את המתאמן הבריאטרי לשתות במהלך האימון כמויות קטנות של מים ובתדירות גבוהה, במקרה הצורך יש להורות על הפסקת האימון במידה וקיימים סימנים של התייבשות.

לסיכום

עבודה מול הפציינט בריאטרי היא מאתגרת ביותר. על מאמני הכושר ומומחים לפעילות גופנית להכיר היטב את המטופל הבריאטרי ולהכליל בעת תפירת תוכנית האימון, את שאר ההנחיות של הצוות הבריאטרי. יש לזכור שהניתוח הבריאטרי הוא רק כלי, השינוי באורח החיים הוא המנבא הטוב ביותר להצלחה.

לירן לוי, דיאטן קליני וספורט (B.Sc), מאמן כושר גופני.

  • מהו ניתוח בריאטרי (ניתוח הרזיה)? 

  • פעילות גופנית לפני הניתוח הבריאטרי 

  • פעילות גופנית אחרי הניתוח הבריאטרי 

  • נקודות חשובות נוספות.

  • פעילות גופנית ושיקולים הקשורים לתזונה הבריאטרית. 

רקע: ההשמנה היא מגיפה בתאוצה המהווה נטל פיזי, אמוציונאלי וכלכלי על הפרט והחברה. ההשמנה ועודף משקל אינם רק תיאורים, אלו מצבי בריאות. מבחינה פיזיולוגית, השמנה היא מצב בו רקמת השומן גדולה מהטווח הנורמאלי ומוגדרת כאשר מדד מסת הגוף, ה- BMI שווה או גבוהה מ-30.

ניתוחי הרזיה ופעילות גופנית.