שברים בצוואר הירך גורמים לתמותה עודפת של 10-20% בשנה. השברים האוסטיאופורוטיים מהווים מעמסה כלכלית לפרט, למשפחה ולחברה. שכיחות האוסטיאופורוזיס גבוהה יותר בקרב נשים, בעיקר לאחר המנופאוזה (גיל המעבר). אחת מכל שתי נשים ואחד מכל עשרה גברים יחוו בחייהם שבר אוסטיאופרוטי, רבע מהמטופלים הסובלים משבר בירך הזדקקו לשיקום וטיפול סיעודי ארוך טווח ורק כ- שליש חוזרים לדרגת תפקוד ועצמאות כפי שהייתה לפני השבר.

​

אוסטיאופורוזיס הגדרה

ע"פ ארגון הבריאות העולמי (WHO), אוסטאופורוזיס מוגדרת כירידה של 2.5 סטיות תקן או יותר בצפיפות מינרלים בעצם (BMD - Bone Mineral Density), בעצמות השדרה או הירך מתחת לממוצע התקין, (T-score <2.5) כפי שנמדד ב- DEXA (Dual energy X-ray Absorptiometry). אוסטיאופניה מוגדרת כירידה בצפיפות המינרלים בעצם בערכים שבין 1 ל- 2.5 סטיות תקן מתחת לממוצע התקין.

 

אוסטיאופורוזיס ראשונית ומשנית

אוסטיאופורוזיס ראשונית נובעת כתוצאה מאיבוד מסת עצם ללא נוכחות מחלה נוספת. חולים אלו נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: קבוצה ראשונה, קשורה לירידה ברמת ההורמונים ובה נפגעות נשים בגילאי 55-65. קבוצה שנייה, אוסטיאופורוזיס הקשורה לגיל, כתוצאה מההזדקנות, פוגעת בגברים ונשים בגילאי 65 ומעלה. אוסטיאופורוזיס משנית עלולה לנבוע ממחלות כרוניות, חשיפה או חסרים תזונתיים שפוגעים במטבוליזם של העצם.

 

גורמי סיכון הקשורים לשברים או לצפיפות מינרליים נמוכה בעצם, כוללים:

• גיל.

• גנטיקה.

• היסטוריה של שברים.

• חוסר פעילות גופנית.

• הופעת מנופאוזה (גיל מעבר) בגיל מוקדם.

• צריכה נמוכה של ויטמין D ו/או סידן.

• צריכה גבוהה של אלכוהול, קפאין ועישון.

​

רקמת העצם היא דינאמית העוברת תהליך התחדשות מתמיד, הרס ובנייה מחדש. תאים הורסי עצם, נקראים אוסטיאוקלסטים מפרקים ומסלקים אזורים ישנים או בלתי תקינים, במקביל תאים בוני עצם, נקראים אוסטיאובלסטים מגיעים לאזור ופותחים בתהליך בנייה מחודש של העצם במקום זו שסולקה. מסת העצם נשמרת כל עוד משתווה תהליך הרס ותהליך בניית העצם, במצב בו תהליך הרס עולה על תהליך בניית העצם התוצאה איבוד מסת עצם דבר המוביל לדלדולה ולאוסטיאופרוזיס.

תהליך האוסטיאופורוזיס הוא שקט המתרחש לאורך זמן, ברוב המקרים לאוסטאופורוזיס אין סימנים מקדימים והמטרה לאבחן בשלב מוקדם. בתקופה שקטה זו עלולים להתרחש תהליכי אבדן מסת העצם עד כ-30% מבלי שתהיה כל התבטאות.

 

אוסטאופורוזיס - מניעה ראשונית.

עד כה, לא פותחו אמצעים טיפוליים המאפשרים שיקום מלא של עצם אוסטיאופורוטית. הדרך הטובה ביותר לטיפול באוסטיאופורוזיס היא ע"י מניעתה. הגורמים העיקריים המשפיעים על צפיפות העצם ועל הסיכון לפתח מחלת עצם בגיל מבוגר כוללים: השגת צפיפות עצם מקסימאלית בגילאים הצעירים והאטת קצב איבוד העצם בהמשך החיים. ככל שצפיפות העצם בתום ההתבגרות גבוהה יותר, כך ערוך השלד טוב יותר לתהליך איבוד העצם שיתחולל בהמשך.

המלצות ה- NOF הקרן הלאומית האמריקאית לבריאות העצם ומניעת מחלות עצם, כוללות:

• צריכה מספקת של סידן וויטמין D.

• פעילות גופנית סדירה המתחילה בגילאים המוקדמים.

• הימנעות מעישון ומצריכה מופרזת של אלכוהול.

• ייעוץ רפואי לגבי בריאות העצם וביצוע בדיקות ומעקב אחר צפיפות עצם.

 

אוסטאופורוזיס - מניעה שניונית.

המניעה השניונית מכוונת למניעת החמרת המחלה, למניעת נפילות והיווצרות שברים וכוללת:

• תזונה המכילה כמות מספקת של סידן וויטמין D.

• טיפול תרופתי שמטרתו לבלום את תהליך איבוד העצם ולהקטין באופן ניכר את הסיכון לשברים.

• פעילות גופנית מותאמת (ראה/י במשך).

• טיפול לא תרופתי למניעה ולצמצום נפילות. היבט הלוקח בחשבון בעיות ראיה, שיווי משקל, צורת הליכה לקויה, מצב קוגניטיבי וסחרחורות וכולל: אבחון וטיפול פיזיותרפי, צמצום תרופות העלולות להשפיע על ערנות ושיווי משקל, הכנת הבית לבטוח יותר ע"י שיפור תאורה, סילוק שטיחים רופפים, הוספה של ידיות אחיזה ומעקה בטיחות בחדרי האמבטיה, השירותים, המדרגות וכו'.

 

אוסטיאופורוזיס ופעילות גופנית

פעילות גופנית היא אמצעי חשוב וייחודי במניעה ובטיפול באוסטיאופורוזיס, זאת בעקבות ההשפעה המחזקת שיש לעומסים ולכוחות המופעלים בזמן הפעילות על העצמות. העצם עוברת ארגון ונבנית מחדש כך שגדלה בצורה שיכולה לשאת תנאים וכוחות מכאניים חדשים. הפעילות הגופנית מהווה גם עידוד מטבולי על השלד, מגבירה הספקת דם ובכך כמות גדולה יותר של חומרי מזון, הורמונים, חמצן וחומרים נוספים מגיעים לעצם, בנוסף, מעוררת את פעילותו של הורמון הגדילה החיוני להתמיינות תאי העצם.

​

לפעילות גופנית סדירה בילדים ומתבגרים השפעה ארוכת טווח על בריאות העצם. השפעתה של הפעילות הגופנית על תהליך התחדשות העצם מתרחש בעיקר במהלך הגדילה. כ- 25% מתכולת מינרלי העצם הקיימים במבוגר מושגת בתקופה של שנתיים, בתקופה זו ישנה הצטברות מינראליים מהירה בעצם (בנות בגילאי 11-13, בנים 12-14). בבנים, מסת עצם שיא ממשיכה לעלות בשלבי הבגרות המאוחרים, בעוד שבבנות מסת עצם שיא מפסיקה לעלות קודם לכן.

​

מסת עצם שיא גבוהה יותר בשיעור של כ- 20% בילדים ומתבגרים המשתתפים בצורה סדירה בספורט הכולל אימוני התנגדות או אימפקט גבוהה כמו: התעמלות ((gymnastics, אימון בחדר כושר וכדורגל בהשוואה לספורט עם אימפקט נמוך כמו הליכה או בפעילות שאינה כוללת אימון התנגדות כמו שחייה.

​

חוזקה של העצם וצפיפות המינרליים בה עולה בהתאם לרמת האינטנסיביות. למשל, לאתלטים יש צפיפות מינרליים הגבוהה ב- 25% בהשוואה לאנשים הפעילים פחות, ולאחרונים צפיפות מינרליים הגבוהה ב- 30% בהשוואה לאנשים לא פעילים כלל.

​

מטרות הפעילות הגופנית במניעה ובטיפול אוסטאופורוזיס הן:

• עלייה בצפיפות המינרלים בעצם והשגת מסת עצם שיא בגילאים המוקדמים.

• שמירה על מסת וצפיפות העצם בגילאים המאוחרים.

• ייצוב השלד.

• שיפור שיווי משקל וביכולת ההתניידות.

• שיפור והקלה בכאבים.

• הפחתת הסיכון לנפילות עתידיות.

​

לירן לוי, דיאטן קליני וספורט (B.Sc), מאמן כושר גופני.